"i facebooked your mom" (כיתוב שראיתי על טי-שירט)
בימים רחוקים יותר ניהלו אנשים מערכות יחסים שלמות באמצעות מכתבים, באמצעות שליחים המעבירים מסרים גלויים וסודיים בין נאהבים ופגישות בגנים מטופחים. השמלות היו רחבות ומתנפנפות ומגבעות הצילינידר של הגברים היו גבוהות ובוהקות למרחקים. או בכל אופן ככה הכל נראה בסרטים הרומנטיים. הקצב היה איטי יותר,עצמת הרגש הייתה מזוקקת יותר , ערכי משפחה ומעמד שלטו בכיפה ולמיניות היה גוון רומנטי יותר,רגשי יותר, כמעט טיקסי. האיחוד בין גבר לאישה היה תוצר של תהליכים והבשלה, של מוסכמות חברתיות, של גבולות ידועים מראש ופעמים רבות-כניעה לתכתיבים.
דברים השתנו מאז. מאז כניסת עידן האינטרנט ככלי טבעי להכרויות ,מערכות יחסים בין אנשים השתנו לבלי הכר. האינטרנט מאפשר לאנשים מגוון רחב של אינטראקציות מיידיות ובחירה מתוך מגוון בלתי נדלה כמעט של אפשרויות. מכאן כוחו, מכאן קסמו וכאן נמצא עקב האכילס שלו כפלטפורמה להכרויות. האינטרנט, בדומה לעידן בו אנו חיים, הינו מדיה ואמצעי תקשורת דינאמי המאפשר חשיפה וגישה מיידית למידע ,לתכנים ומוצרים. גם אנחנו כבני אדם, הפכנו ל"מוצרי מדף" בכל תחום ההכרויות. אנו נאלצים,או רוצים, להציג את מרכולתנו במלואה באתרי ההכרויות והרשתות החברתיות, לקיים אינטראקציה מיידית ולספק את סקרנות הצד השני ב"פרופיל" שלנו. אנו כבר לא "בני אדם"-אנחנו "פרופיל". בעידן האינטנסיבי בו אנו חיים על הסיפוקים להיות מיידיים. ועוצמתיים. סף הגירוי שלנו הפך להיות כה גבוה שאין אנו טורחים כמעט ולהכיר את האדם האמיתי שמאחורי ה"פרופיל" שלו. אנו מסיקים מסקנות בצורה מהירה,ובעיקר שיפוטית, וחורצים דין עוד אפילו טרם התחיל המשפט. צורת החשיבה שלנו עברה התנייה. אם בעבר הכרנו באמצעות חברים, משפחה או במקום העבודה, הרי שהיום עולם שלם מפתה, ומטעה, של בני זוג פוטנציאליים נמצא במרחק מקלדת בלבד.
ניתן לקחת את הרשת החברתית הגדולה והמצליחה בעולם, Facebook , בעלת 500 מיליון המשתמשים הרשומים שלה, ולבחון אותה כקטליזטור לשינוי צורת התפיסה שלנו את האחר, את החשיפה אליו ואת עוצמתה על שינוי צורת החשיבה שלנו. הדבר החשוב ביותר בFacebook הוא ה"פרופיל", הכרטיס האישי בו הגולש פורש את חייו במלל ותמונות. האתר מציע לאנשים את האופצייה להיחשף ברמות גילוי שונות ולשדר את הגיגיהם לעולם הוירטואלי בו הם פועלים. אולם, הגבולות הטשטשו מזמן- כיום Facebook אינו עוד עולם וירטואלי אלא הפך עבור אנשים רבים לזירת חיים מקבילה ,ואף ראשית במקרים של חרדה חברתית, ביישנות קיצונית וחוסר רצון להתעמת עם העולם האמיתי. הגולש מחפש את בןבת הזוג הפוטנציאלית באמצעים שבעבר היו שמורים רק לבעלי אמצעים שיכלו להרשות לעצמם את שירותיו של בלש פרטי. הגולש חורץ דיעה על הדייט הפוטנציאלי עוד אפילו לפני שהוחלפה מילה בודדת בין השניים. מצב זה הופך את Facebook לגן עדן,מחד, להכרויות אולם הוא משמש גם כחרב פיפיות-שהרי אם ה"פרופיל" שלך אינו מייצג אותך נאמנה הרי שניגזר דינך שלא בפניך אפילו. אובדנה המוחלט של הפרטיות והעדר קורטוב המסתורין השמורים ליחסי בין המינים מדיפים ריח של מרכול משוכלל וחדשני, בו האנשים הם הסחורות אשר ניתן "למשש ולגעת" בהם עוד אפילו לפני ה"קנייה". זו אחת הסיבות בה ניתן למצוא אין ספור כרטיסים של בחורות רווקות לבושות ביקיני מינימלי בתמונת הפרופיל שלהם וגברים חשופי חזה וחלק תודות למכשירי הלייזר המתקדמים. אין מקום לדימיון, אין מקום למסתורין,לחדוות הגילוי,לריגוש שבציפייה. איך היית מגיב,כרווק, לו בחורה הייתה מגיעה לדייט הראשון בביקיני ונעמדת בפוזה מתגרה מולך? נכון, זה נשמע מפתה במבט ראשון, אך מדובר בגירוי מיני וייצרי גרידא. והמוח הוא הרי האיבר הסקסי ביותר בגופנו. אם כבר ראינו הכל,קראנו הכל,אנחנו יודעים הכל-למה נשאר לנו לשאוף?
שיהיה ברור, אין אני מבטל את תרומתו של האינטרנט לפיתוח התקשורת האנושית ככלל ולעולם ההכרויות בפרט. בדיוק להיפך- אני חושב שמהפכת התקשורת הכללית ומהפכת האינטרנט בפרט מאפשרת לאנשים לבצע דברים רבים בתחום האישי שלא התאפשרו טרום עידן האינטרנט. האנונימיות שמאפשר האינטרנט, אמצעי החשיפה הטקסטואליים והויזואליים מאחורי מסך ומקלדת מאפשרים לאנשים רבים אשר בחיי היומיום שלהם הם עצורים ומקיימים דפוסי המנעות בחברת אנשים להציג פרסונה אחרת, חופשייה ומשוחררת יותר, נטולת עכבות לעיתים ובכך להביא לידי ביטוי צדדים שונים באישיותם אשר לבטח לא היו צפים ומופיעים במפגש פנים אל פנים. נכון, לא אחת מתלוננים הן גברים והן נשים אשר מתנסים בעולם ההכרויות המקוון על חוסר תיאום בין פרטים או מבנה אישיות כפי שהצטייר באינטרנט ופערים במציאות ("הוא כתב שהוא בלונדיני ,מטר תשעים ושרירי. נפגשנו והוא 1.63 עם שיער דליל חום וכרס משתפלת…איזה באסה דווקא היה קליק במסנג'ר…." "היא כתבה שהיא מזכירה את אנג'לינה ג'ולי…היא הגיעה ויותר מזכירה את שרי רז…חבל,הסייבר היה טוב…" ) אך התועלת רבה מהחסרונות. האינטרנט מאפשר ומתפקד כמערכת סינון ראשונית די יעילה למי שניחן בחושים חדים ונסיון. די לעיתים לקיים שיחה מקוונת קצרה עם האדם על מנת לעמוד על טיבו, על רמת כושר הביטוי שלו ועל תכונות נוספות שלו. די לעיתים להציץ ב"פרופיל" של אדם באתרים כמו ?Facebook על מנת לקלוט פרטים רבים על אישיותו- האם הוא מפרסם סטטוסים בצורה אובססיבית על כל אירוע מינורי שקורה לו במשך היום, האם יש לו חוש הומור, האם הוא מצטייר כאדם מעניין או יצירתי, האם הוא מגיב בתהלהבות יתרה ב Like על כל סטטוס של מישהו אחר (טיפוס מרצה אולי…) , מהו אופי התמונות שהעלה, מהן הפעילויות שהוא מבצע,מיהם חוג חבריו ,איזו מוסיקה הוא שומע ועוד. אנשים בעלי חושים חדים והבנת מסויימת של המין האנושי יכולים לדלות אינפורמציה רבה מאד,גלויה וסמויה, כפי שהיא עולה מהפרופיל ברשת החברתית אליה משתייך הגולש. אולם, זוהי עשויה להיות גם בעיה- לעיתים אנו עשויים לפרש שלא כהלכה את ה"פרופיל" , לייחס תכונות אי אילו ואחרות על סמך מראה עיניים בלבד. זהו משחק עדין שחייבים להכיר את חוקיו על מנת לשחק אותו.
בעידן בו הפופולאריות המקוונת והאמיתית לעיתים של האדם נמדדת לפי אורך רשימת החברים שלו ב Facebook (שוב,חזרה לדפוס של "למי יש יותר גדול…) ואוסף הלייקים שקיבל על פרסומיו אנשים רבים מסתמכים על הגדרות מערכות היחסים שלהם עפ"י האתר הפופולארי. זוגות שמתחילים לצאת מסמנים את שינוי הסטטוס ב Facebook מ "single" ל "in a relationship" כאבן דרך משמעותית מאד ביחסיהם, כהצהרה קבל עם ועדה על המחוייבות ההדדית ביניהם. מצד שני, בסיום קשר, שינוי הסטטוס חזרה מהווה את מה שמכונה closure בין השניים, מעין הצהרה של "אני שוב פנויה והתגברתי עליועליה". לא אחת אנשים עוקבים אחרי הסטטוסים הזוגיים שלהם ב Facebook רק כדי לדעת את מקומם במערכת הזוגית. הדבר יוצר לעיתים, עקב זמינות המידע, אובססיות מזן חדש. אנשים שעברו פרידות מוצאים עצמם עוקבים אחרי בני הזוג לשעבר שלהם, בוחנים אעם מי הם יוצאים ובודקים את הפעילויות שלהם. שיאה של פרידה בין בני זוג עשויה דווקא להוות עצם העובדה שבן הזוג הסיר אותך מרשימת החברים שלו, אקט שנחשב בוטה והצהרתי. בצורה כזו, מערכות היחסים של אנשים רבים חשופות לעין כל והתנודתיות שלה היא נחלת הכלל ("יה,ראיתי שהוא שינה את הסטטוס שלו,אתם כבר לא ביחד?" ) ואפשרויות הניתוק קשות יותר עקב האפשרות של מעקב ווירטואלי אחרי האקס.
אם בעבר בחור רצה להכיר בחורה הוא ביקש את מספר הטלפון שלה. היום הוא שואל אם היא בפייסבוק. היום הוא מציע לה ישר "חברות". הזמנים השתנו. הרומנטיקה הפכה לעניין של רוחב פס. נכון, הרומנטיקה לא פשטה את הרגל, היא פשוט כותבת סטטוס כרגע…בהצלחה בחיפושים אחרי הזוגיות ונצלו בחוכמה את המדיה המקוונת.
אתם מוזמנים לעשות Like למאמר אם אהבתם אותו…
אורי שקד-טיפולים קצרי מועד. הרצאות,קורסים וטיפולים פרטיים . www.orish.co.il
